האם האלמנה זכאית למחצית רכוש שהיה בבעלותו של בעלה שנפטר – רכוש שנרכש במהלך הנישואין?
זכויות אלמנה ברכוש שנצבר בנישואין: חזקת השיתוף וחוק הירושה
נעמי הגישה תביעה לבית המשפט לקבלת מחצית עיזבון (רכוש) שהיה בבעלות בעלה שנפטר ושאותו ירש בנם זאב
הרכוש שנעמי תבעה לקבל במחציתו מבנה זאב, נרכש במהלך הנישואים של נעמי ובעלה נעים כתוצאה ממאמץ משותף של נעמי ונעים.
תביעתה של נעמי לקבלת מחצית העיזבון היא תביעת יורשת על פי חזקת השיתוף בין בני זוג.
נעמי ונעים היו בני דודים ונישאו זה לזה כשנעמי הייתה בת עשרים שנים ונעים בן עשרים וארבע שנים.
הם חיו יחד באושר ובעושר במשך שבעים שנים עד לפטירתו של נעים לפני כשנה.
נעים היה יהלומן וצבר, במהלך הנישואין, יהלומים וכספים רבים.
כל ארבעת הדירות בתל אביב שרכש נעים במהלך הנישואין היו רשומות על שמו בלבד, כך גם הכספים הרבים שהושקעו בצורות השקעה שונות היו רשומים על שם נעים בלבד.
מה רבה הייתה האכזבה כשהתברר, שכחמש עשרה שנים לפני פטירתו עשה נעים צוואה וציווה עשרים אלף שקלים לאשתו נעמי.
עשרים אלף שקלים לבתו נורית.
ארבע דירות, לרבות דירה בצפון תל אביב וכספים ציווה נעים לבנו יקירו זאב.
האם נעמי תסתפק בירושה של עשרים אלף שקלים?
האם זה צודק שנעמי תצא עם ידיה על ראשה לאחר שבמשך שבעים שנים סיפקה את כל צרכי בעלה, גדלה וחנכה את שני ילדיה ונהלה את משק הבית המשותף ????
האם יהיה זה צודק והגיוני שבת הזוג שנהנתה כל שנות הנישואין מרמת חיים גבוהה שהתבטאה בין היתר בנסיעות תכופות לחו"ל, תפשוט ידה ותבקש כספים למחייתה מבנה זאב????
עו"ד עפרה זיו הגישה תביעה בשמה של נעמי. לבית המשפט לענייני משפחה נגד זאב בנם של נעמי ונעים ותבעה לקבל מחצית הרכוש שירש זאב מאביו / בעלה המנוח של נעמי.
עו"ד עפרה זיו הגישה בקשה לבית המשפט לקבלת צווי מניעה, האוסרים על זאב לעשות דיספוזיציה במחצית מכל אחת מארבעת הדירות ובמחצית הכספים שזאביק ירש מבעלה המנוח של נעמי.
מה פירוש המילה דיספוזיציה?
פרוש המילה פוזיציה היא תנוחה.
דיספוזיציה פרושה איסור שינוי התנוחה דהיינו, הקפאה או עיקול .
בסופו של יום נעמי זכתה בתביעה שהגישה נגד זאביק בנה הסורר, בית המשפט הצהיר שנעמי היא הבעלים של מחצית מכל אחת מארבעת הדירות שירש זאב בנה מבעלה המנוח, בנוסף הצהיר בית המשפט שנעמי היא הבעלים של מחצית הכספים הרבים שזאב בנה ירש מבעלה המנוח.
בית המשפט חייב את זאב לשלם לאמו נעמי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך שישים אלף שקלים.
מה חלקה של רות ברכוש שהשאיר אחריו בעלה ניסים שהלך לעולמו ולא עשה צוואה?
רות וניסים נישאו זה לזה בשנת 1970.
רות וניסים היו נשואים זה לזה חמישים שנה, לאחר כ-15 שנים עזב ניסים את הבית ועבר להתגורר עם המאהבת שלו ציפי ממנה נולד לו בן.
לאחר חמש שנים חזר ניסים הביתה לרות אשתו, שסלחה לו על כל מעלליו.
לרות ולניסים נולדו שני ילדים בנוסף לבנם דרור שנולד להם, לפני שניסים עזב את הבית.
ניסים ניהל חנות פרחים משגשגת בשכונה יוקרתית ורות סייעה בידו במכירת הפרחים ובשיווק הפרחים לאולמות חתונות.
לאחר חזרתו של ניסים הביתה התנהלו חיי הנישואין שלו ושל רות על מי מנוחות.
במהלך הנישואין רכשו רות וניסים שתי חנויות נוספות.
בית המגורים של רות וניסים וכן שלוש החנויות נרשמו בטאבו על שם ניסים בלבד.
רות הייתה עסוקה בילדיה ובנכדים שנולדו וכן בשיווק הפרחים ולא התעניינה על שם מי רשומים הבית והחנויות בטאבו.
ניסים נפטר ולא השאיר צוואה.
רות התעוררה ושאלה לראשונה: "האם אין לי חלק ברכוש שבעלי ניסים רכש כל השנים כתוצאה ממאמץ משותף שלו ושלי?"
עורך דין ירושה עפרה זיו משיבה:
בני זוג שניהלו אורח חיים תקין במהלך שנות הנישואים וצברו רכוש כתוצאה ממאמץ משותף, חזקה עליהם שהתכוונו שכל הרכוש שצברו יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים ביניהם ובמקרה של רות וניסים נראה שמרבית הסיכויים שבית המשפט יקבל את התביעה שהגישה עו"ד עפרה זיו, בשמה של רות, לקבלת מחצית רכוש ויפסוק שרות זכאית לקבלת מחצית הרכוש שהיה בבעלותו של ניסים וזאת מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג .
אכן עו"ד עפרה זיו הצליחה בתביעה שהגישה בשמה של רות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט הצהיר, שרות זכאית לקבלת מחצית הרכוש (מקרקעין + כספים) שהיו בבעלותו של ניסים.
עו"ד עפרה זיו רשמה בטאבו על שמה של רות את מחצית בית המגורים שהיה בבעלותו של ניסים ז"ל.
עו"ד עפרה זיו רשמה בטאבו על שמה של רות מחצית מכל חנות שהייתה בבעלותו של ניסים ז"ל.
אם קודם לכן היה בית המגורים והחנויות רשומות על שם ניסים בלבד הרי עכשיו בית המגורים והחנויות רשומים בטאבו על שם רות וניסים ז"ל בחלקים שווים ביניהם.
רות יורשת מחצית מעיזבון ניסים בעלה המנוח על פי חוק הירושה.
בנוסף לכך שבית המשפט פסק, שרות היא הבעלים של מחצית מרכושו של בעלה, על פי חזקת השיתוף בין בני זוג, רות זכאית למחצית מרכושו של בעלה המנוח על פי חוק הירושה.
דוגמא:
ביתם של רות וניסים ברח' הסביונים בשוהם רשום, בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), לאחר פסיקת בית המשפט, על שם רות וניסים ז"ל בחלקים שווים ביניהם.
רות האלמנה יורשת את מחצית עיזבון ניסים בעלה.
חוק הירושה קובע שחלקה של האלמנה בירושת בעלה המנוח הוא 1/2.
ילדיו של ניסים ז"ל יורשים אותו בחלקים שווים ביניהם
כל ילדיו של ניסים ז"ל הן הילדים שנולדו לו מרות אשתו והן הבן שנולד מהמאהבת יורשים, בחלקים שווים ביניהם, את מחצית עיזבונו של ניסים.
התוצאה:
לרות האלמנה 1/2 מחלקו של ניסים בעלה בבית המגורים, על פי חזקת השיתוף בין בני זוג כפי שפסק בית המשפט.
רות האלמנה יורשת את מחצית עיזבונו של ניסים בעלה על פי חוק הירושה.
1/2 X 1/2 = 1/4.
חלקה של רות בבית 1/2 מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג + 1/4 על פי חוק הירושה.
1/2 +1/4 = 3/4.
כל ילדיו של ניסים דהיינו שלושת הילדים שנולדו לניסים מרות אשתו וכן הבן שנולד לניסים מהמאהבת ירשו ביחד 1/4 מהבית.
רות פנתה לעו"ד טובה הבקיאה בדיני משפחה ובדיני ירושה וזכתה לתוצאה מעולה.
תביעת האלמנה לקבלת מחצית מתנה או מחצית ירושה שקיבל בן זוגה במהלך הנישואין
גם אם בעלך שנפטר קיבל מתנה או ירושה במהלך הנישואין ו/או במהלך החיים המשותפים, יש לך סיכויים טובים לזכות במחצית הרכוש שקיבל בעלך במתנה ו/או בירושה והרשום על שמו בלבד.
הכל תלוי בנסיבות ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.
פני עוד היום לעו"ד עפרה זיו שתבחן את סיכוייך לזכות בתביעה למחצית רכוש שקיבל בן זוגך במתנה ו/או בירושה במהלך הנישואין ו/או במהלך החיים המשותפים והרשום על שמו בלבד.
בית המשפט המחוזי פסק שהאלמנה זכאית למחצית דירות שרכש הבעל במהלך הנישואין מכספים שקיבל במתנה מאביו.
ברצוני להביא בפניכם הגולשים פסק דין יפה שניתן על ידי השופטים נפתלי שילה ונעה גרוסמן – שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו.
עובדות המקרה
המערערת נישאה למנוח כשהייתה כבת 18 ביום 25.12.60 והם חיו יחדיו כזוג נשוי במשך כ – 58 שנים, עד לפטירת הבעל המנוח ביום 3.3.18.
מנישואי המערערת והמנוח נולדו חמש בנות שהן המשיבות.
במהלך חיי הנישואין רכש המנוח מספר דירות בנוסף לדירת המגורים, כל הדירות נרשמו בטאבו על שם הבעל בלבד.
מרבית הדירות שרכש הבעל המנוח היו מכספים שקיבל במתנה מאביו.
בנוסף היה למנוח תיק השקעות "שמן" שהתנהל על שמו בלבד.
האישה הייתה חסרת רכוש.
ביום 14.9.17 ערך המנוח צוואה.
לאחר פטירת המנוח נתן רשם הירושה צו קיום לצוואת המנוח.
המנוח הוריש בצוואתו לאשתו את מחצית דירת המגורים וכן ציווה לה סכום של 180,000 ₪.
דירות נוספות שהיו בבעלותו ציווה לבנותיו וכן ציווה לבנותיו את הכספים שבתיק ההשקעות השמן למעט 180,000 ₪, אותם ציווה לאשתו.
האישה הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ותבעה קבלת מחצית הרכוש שהיה בבעלות בעלה המנוח – רכוש שנרכש במהלך הנישואין מכספים שבעלה המנוח קיבל במתנה מאביו.
האלמנה תבעה קבלת מחצית הדירות שנבנו על מגרש שבעלה המנוח קנה מכספים שקיבל במתנה מאביו.
האישה תבעה קבלת מחצית מנכסים חיצוניים שהיו בבעלות בעלה המנוח.
מהו נכס חיצוני?
נכס חיצוני הוא נכס שנרכש לפני הנישואין וכן מתנה או ירושה שקיבל אחד מבני הזוג במהלך הנישואין.
חזקת השיתוף בין בני זוג חלה, בדרך כלל, על נכסים שנצברו ו/או נרכשו במהלך הנישואין כתוצאה ממאמץ משותף של בני הזוג.
האם בית המשפט יפסוק שחזקת השיתוף בין בני זוג חלה גם על נכסים חיצוניים? (נכסים שנרכשו לפני הנישואין ו/או נכסים שהתקבלו במתנה ו/או בירושה במהלך הנישואין)
השופט ארז שני – שופט בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, דחה את תביעת האישה לקבלת מחצית רכוש שהיה בבעלות בעלה המנוח.
האישה, לא אמרה נואש והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין של השופט ארז שני שדחה את תביעתה לקבלת מחצית נכסים חיצוניים.
השופט שילה – שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קובע בפסק הדין כי כאשר מדובר בנישואין ראשונים שהתקיימו עשרות שנים ללא "מהמורות" מיוחדות ובמצב בו שני בני הזוג תרמו לתא המשפחתי, מי באמצעות עבודה מחוץ לבית ומי בעבודה במשק הבית ובטיפול בילדים, יש להחיל את חזקת השיתוף אף על נכסים חיצוניים, זאת, אלא אם כן גילה דעתו בן הזוג שהרכוש רשום על שמו לבן זוגו באופן ברור, שאין לו כל כוונה לשתפו בנכסים אלו והוא אינו יכול להסתמך עליהם לעת פרידה או פטירה.
המערערת העידה, לאחר שנשאלה מדוע לא דאגה לעגן את זכויותיה ברכוש המנוח כי: "כל הביטחון שהרגשתי מבעלי, לא הרגשתי צורך… הרגשתי ביטחון ושאנו יחד, הכול עושים יחד. גידלנו 5 ילדים ו – 12 נכדים, 2 נינות ולא קיבלתי אפילו שמץ מושג שהוא לא ידאג לי"… אני יודעת שבעלי ואני, היינו הכול ביחד והייתי עזר כנגדו בהכל.. לא חשבתי על עצמי, כי הרגשתי עצמי בטוחה".
המנוח לא ביקש מהמערערת לחתום על הסכם ממון ואפילו לא שלח אליה מכתב שבו הוא מודיע לה שאין לה כל חלק ונחלה בכל הרכוש הרשום על שמו. הוא גם לא התייחס בצוואתו לאפשרות שאשתו תדרוש מחצית מעיזבונו עקב חזקת השיתוף, למרות שכאמור הוא היה מודע היטב לאפשרות זו.
כך כותב כב' השופט נפתלי שילה בפסק הדין:
"אני סבור שיש הגיון רב בטענת המערערת, שאילו ידעה שלא תקבל מחצית מכל רכושו של בעלה, היא לא היתה מסכימה שתוענק במתנה דירות לכל בנותיה ואף לחלק מנכדיה ולא סביר שהיא היתה מסכימה שתוענק לנכדתה ס' מחצית מדירת המגורים, אם היא היתה יודעת שלאחר פטירת בעלה היא תוותר כמעט ללא רכוש. בהחלט ייתכן שאם המנוח היה מבהיר למערערת שאין לה כל יד ורגל בנכסיו, היא לא היתה מסכימה לחתום על מסמכי וויתור והצהרה שאין לה זכויות בדירות שנמכרו בבניין, וכן ביחס למקרקעין בג'. קשה להעלות על הדעת שהמערערת הסכימה שיוענקו דירות במתנה לכל בנותיהם ולחלק נכבד מנכדיהם ואילו היא תוותר לעת זקנתה כמעט ללא רכוש וללא מזומנים, כשהיא נאלצת להסתמך על טוב ליבם של ילדיה. לא נסתרה גם טענתה של המערערת שפיצויים שהיא קיבלה בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים שעברה בשנת 1992 בסך של 480,000 ₪, הועברו לידי המנוח לצורך הוצאות המשפחה.
לפיכך, אני סבור שבנסיבות אלו, שבהן המנוח לא הבהיר למערערת ולו בבדל מסמך או באמצעות כל אינדיקציה אחרת שהוא לא רואה בה שותפה לכל הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים כתוצאה ממתנות שקיבל מאביו ושנרשמו על שמו בלבד, אין לפגוע בהסתמכותה על חזקת השיתוף ויש להחילה אף עליהם. כפי שציין כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 1059/17 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (9.2.17):
"נזכור, זוגיות אינה רק עולם כלכלי…היא עולם של רגשות, אינטימיות, לעיתים אהבה ענקית ההופכת לאיבה לא פחות, ואלה גורמים שעלינו לשקול, בהצבת התיאוריה ובמבחן המעשי. תפקיד בתי המשפט בסופו של יום הוא לנסות להגיע, בתוך מה שלפניהם, לתוצאה שיש בה צדק בגדרי הדין".
ומוסיף כב' השופט נפתלי שילה וכותב:
"המערערת לא הייתה צריכה להוכיח שהמנוח התכוון לשתפה בנכסיו החיצוניים. אין מחלוקת שהוא הקפיד לשמור אותם בנפרד. ברם, מספיק שהמערערת הוכיחה שהיא הסתמכה על נכסים אלו ולא הובהר לה מעולם על ידי בעלה שאין לה בהם כל זכות בכדי להחיל גם עליהם את חזקת השיתוף בנסיבות מקרה דנן.
לא ניתן להשלים עם מצב שבו אישה שחייה עם בעלה כ – 58 שנים ללא משברים מהותיים אף אם לא בכל השנים היה "גן של שושנים", הביאה עמו חמישה ילדים, טיפלה וסייעה בכל מטלות הבית לרבות בדירות שהיו רשומות על שמו, תצא וידיה על ראשה והיא תוותר רק עם מחצית דירת המגורים שהמנוח הוריש לה בצוואתו וסך של 180,000 ₪. במקרה דנן, שעה שהמנוח לא הביע במהלך כל חיי הנישואין הארוכים את דעתו שהוא לא רואה באשתו שותפה בנכסיו שכמעט כולם הגיעו אליו במתנה מאביו, המערערת זכאית היתה להסתמך על נכסים אלו ויש להחיל גם עליהם את חזקת השיתוף.
כפי שציין כב' השופט שוחט בתמ"ש 70030/98 א.ט. נ' ל.ט. [פורסם בנבו] (19.1.00) שגם בו החיל בית המשפט את חזקת השיתוף על נכסים חיצוניים:
"כיום, לאחר כארבע עשורים של חיים משותפים, לא ניתן לעשות הפרדה "שלי שלי, שלך שלך". תוצאה זו יוצרת עיוות ואין להסכים לה".
"המערערת מלכתחילה לא תבעה זכויות במקרקעין שהמנוח ירש מאביו. היא תבעה זכויות בנכסים שהמנוח רכש בתקופת הנישואין מכספי אביו. מדובר במקרקעין בק' ובתמורת מקרקעין בה'. נכסים אלו נרשמו ע"ש המנוח בלבד היות שאביו מימן את רכישתם ואולם במשך עשרות שנים מאז רכישתם, המנוח לא הביע את עמדתו בשום דרך שהיא, שהמערערת לא שותפה בהם. המערערת אף זכאית למחצית מכל הכספים שהיו למנוח בחשבונות הבנקים והכספת שלו שגם ביחס אליהם, לא הוכח שהמנוח גילה דעתו שלמערערת אין בהם זכויות."
סיכום
- אם נישאת לבעלך לפני 1 בינואר 1974 וחיי נישואיך היו תקינים ונמשכו שנים רבות עד לפטירתו של בעלך.
- אם הרכוש שנרכש במהלך הנישואין נרכש כתוצאה ממאמץ משותף שלך ושל בעלך.
- אם הרכוש רשום על שם בעלך בלבד ואת חסרת רכוש או שבבעלותך רכוש קטן.
- אם בעלך עשה צוואה וציווה לך חלק בלבד מהרכוש שבבעלותו וגם אם לא עשה צוואה.
במקרה ובעלך עשה צוואה וציווה את עיזבונו לבתכם או לשכנה או לחברה או לבית הכנסת, אל תאמרי נואש, פני לעו"ד עפרה זיו שתאבק למענך עד לקבלת מחצית הרכוש על פי חזקת השיתוף בין בני זוג ועוד 1/2 מעיזבון בעלך המנוח על פי חוק הירושה (במקרה שבעלך לא עשה צוואה).
אם היית ידועה בציבור והידוע בציבור שלך נפטר, והרכוש שרכשתם במהלך החיים המשותפים, כתוצאה ממאמץ משותף שלך ושל הידוע בציבור, נמצא בבעלותו של הידוע בציבור ורשום על שמו בלבד, פני עוד היום לעו"ד עפרה זיו שתגיש תביעה לבית המשפט לקבלת מחצית הרכוש שבבעלות הידוע בציבור שלך, סיכוייך לזכות בתביעה טובים ביותר.