שני בניו של פנחס התנגדו לצו קיום הצוואה שעשה אביהם המנוח והפסידו שלושה עשר מיליון ₪.
פנחס לא היה אדם עני, כשנפטר פנחס, נאמד עזבונו בעשרים וחמישה מיליון ₪.
פנחס השאיר אחריו צוואה בה ציווה את ביתו לשכנתו יפה וכן ציווה לה 1/3 מהכספים שהיו מופקדים בחשבונות הבנק שלו (לא כולל את הכספים שהיו מופקדים על שמו בבנק לאומי לישראל בע"מ).
פנחס ציווה לשני בניו את הכספים שהיו מופקדים על שמו בבנק לאומי לישראל בע"מ.
יפה הגישה בקשה לצו קיום צוואתו של פנחס.
בצוואה קבע פנחס תנית סילוקין שפירושה, שמי שיתנגד לקיום הצוואה שעשה, לא יהיה לו כל חלק בעיזבונו.
להלן מובא ציטוט מהצוואה שעשה פנחס:
"במידה ומי מיילדי… או מי מטעמם יתנגד לקיומה של צוואה זו, או לכל סעיף מסעיפיה… הרי המתנגד לא יירש כל חלק מעיזבוני וזאת למרות כל האמור לעיל בצוואתי זו, וחלקו של המתנגד יתחלק בחלקים שונים בין …. (שתקבל מחצית מחלקו של המתנגד) לבין הנכד ו/או הבנים שלא התנגד (שיקבלו את המחצית השנייה של המתנגד). היה חס ושלום ושני בניי יתנגדו לקיומה של צוואה זו או לכל סעיף מסעיפיה, הרי שניהם לא יירשו כל חלק מעיזבוני ומלוא העיזבון… יעבור ל…. והיא תהא היורשת היחידה של שני חלקי הבנים גם יחד, בנוסף לחלקה".
שני בניו של פנחס הגישו התנגדות לצו קיום צוואת אביהם המנוח בטענה שאביהם המנוח סבל מראיה ושמיעה ירודים ולא היה צלול בדעתו בעת שעשה את הצוואה בה ציווה חלק מעיזבונו ליפה שכנתו.
שני הבנים הוסיפו וטענו שיפה השפיעה על אביהם השפעה בלתי הוגנת לעשות צוואה ולצוות לה חלק מעיזבונו.
שני הבנים התנגדו ל-4 צוואות קודמות שעשה אביהם בטענה שלא היה צלול בדעתו.
בית המשפט לענייני משפחה הביע מורת רוחו מההתנגדות הגורפת שהעלו שני הבנים לכל הצוואות שעשה אביהם וקבע שהתנגדות גורפת לכל הצוואות מעידה על חוסר תום לב.
ההתנגדות שהגישו בניו של פנחס לצוואה שעשה אביהם הייתה התנגדות סרק בעיקר כיוון שהתנגדו לכל הצוואות שעשה אביהם המנוח ולא הגישו התנגדות אך ורק לצו קיום הצוואה האחרונה שעשה.
שופט בית המשפט לענייני משפחה ניסה לפשר בין הצדדים אולם הפשרה לא צלחה.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות שני בניו של פנחס שאביהם לא היה כשיר לעשות צוואה וציין ששני הבנים לא הביאו חוות דעת רפואית התומכת בטענתם שאביהם המנוח לא היה צלול בדעתו ולא היה כשיר לעשות צוואה.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת שני הבנים שיפה השפיעה על אביהם השפעה בלתי הוגנת וקבע שיפה לא בודדה את אביהם וכי אביהם נפגש בערוב ימיו עם אנשים שונים ולכן אין לטעון טענת השפעה בלתי הוגנת.
בית המשפט לענייני משפחה קבע ששני בניו של פנחס פעלו שלא בתום לב ולכן נתן תוקף לתנית הסילוקין דהיינו, בית המשפט קבע שכיוון שהבנים התנגדו לצו קיום צוואת אביהם בניגוד לקביעתו בצוואה שעשה שמי שיתנגד לצוואה לא ירש את עזבונו, אין הבנים יורשים את אביהם ויפה השכנה היא היורשת של כל העיזבון.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישו שני בניו של פנחס על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה וקבע שתנית הסילוקין שבצוואתו של פנחס על פיה מי שיגיש התנגדות לצו קיום הצוואה, תקפה.
שני בניו של פנחס לא השלימו עם פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ו/או עם פסק הדין של בית המשפט המחוזי ופנו לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון תנית סילוקין בצוואה בזהירות.
מצד אחד יש לכבד את רצון המצווה שקבע מפורשות בצוואה שעשה שמי שיגיש התנגדות לצו קיום הצוואה לא יהיה לו חלק בירושה ומצד שני קיים עקרון יסוד של נגישות לבית המשפט ואין לשלול מאדם כלשהו את הגישה לבית המשפט.
יש לבחון את הנסיבות וההתנהלות בכל התנגדות לצו קיום צוואה במקרה ובצוואה קיימת תנית סילוקין
במקרה וההתנגדות לצו קיום הצוואה מוגשת בתום לב, אין בית המשפט נותן תוקף לתנית הסילוקין.
במקרה ומי שמגיש את ההתנגדות לצו קיום הצוואה מעלה טענות סרק ואינו פועל בתום לב, כמו במקרה של שני בניו של פנחס, בית המשפט ייתן תוקף לתנית הסילוקין שהמצווה קבע בצוואתו.
בית המשפט העליון לא ראה סיבה להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי וקבע שתנית הסילוקין בעינה עומדת.
התוצאה: שני בניו של פנחס הפסידו את ירושת אביהם בסך של שלוש עשר מיליון ₪.
המסקנה:
חייבים לשכור את שירותיו המשפטיים של עו"ד שעוסק בדיני ירושה ועריכת צוואות. בית משפט אינו מגרש משחקים בגן שעשועים לילדים, חייבים לדעת את החוק והפסיקה ולהתנהל נכון אחרת אוכלים אותה ובגדול.
המאמר הנ"ל מבוסס על מקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.
עו"ד עפרה זיו בקיאה בחוק הירושה וקוראת את מרבית פסקי הדין בדיני ירושה ובהתנגדות לצו קיום צוואה.
עו"ד עפרה זיו מכינה היטב את התיק, מתמקדת בשאלות הרלוונטיות ואינה טוענת טענות סרק.
ליעוץ ולטיפול משפטי נא לפנות לעו"ד עפרה זיו בטלפון מס 03-6730117 ואשמח לעזור.
